פילוסופיה והומור

• הקדמה בדבר טבע המחשבה המדינית, רקע על הדמוקרטיה האתונאית והיכרות עם דמותו והגותו הייחודיות של סוקרטס: אתונה הייתה ערש הדמוקרטיה ומופת (שגוי) לשוויון פוליטי בין בני האדם. כיצד קרה שסוקרטס בן השבעים הוצא להורג ברוב קולות? מדוע אנחנו שונאים לשמוע את האמת לאמיתה? ומדוע יש לדבוק בה בכל זאת, גם במחיר חיינו?
• אפלטון וחזון "המלך הפילוסוף": היבטים דמוקרטיים ודיקטטוריים לאחר שחזה במו עיניו בהוצאתו להורג של מורו, סוקרטס, החליט אפלטון לנתץ את השיטה הדמוקרטית. הוא רקם אז את חזון "המלך־הפילוסוף" המפורסם שלו ויצר פירמידה מעמדית נוקשה. אך האם צדק כשביקש למגר את אופיים החמדני של בני־האדם, כמו גם את שאיפתם להקמת תא משפחתי?
• אריסטו ו"דרך האמצע" כמתווה למתינות. אנחנו שואפים מטבענו לאושר, אך נוטים לאבד את דרכנו אליו. הפילוסוף היווני רב-ההשפעה יכוון אותנו לחיי תבונה מעשיים ונטולי קיצוניות, המתבססים על פסיעה שקולה ב"דרך האמצע".
• דיוגנס: חופש בעולם של הגבלות. אנחנו נולדים לתוך עולם של מוסכמות, ערכים ומנהגים שמצרים את צעדינו. הפילוסוף הציני שהתגורר בחבית (מרצונו החופשי!) ילמד אותנו כיצד להשתחרר מכל האילוצים והתכתיבים. לא לחינם קבע אלכסנדר מוקדון, כי "אם לא הייתי אלכסנדר, הייתי רוצה להיות דיוגנס". 
• מרקוס אורליוס: קיסר רומי ופילוסוף סטואי - הילכו שניים יחדיו? אנחנו משכנעים את עצמנו שכל מה שקורה לזולת, פשוט לא יכול לקרות גם לנו, אך זו טעות. אורליוס, הדמות ההיסטורית שרבים זיהו בה את "המלך הפילוסוף" של אפלטון, יוביל אותנו צעד אחר צעד אל עבר השלמה נינוחה עם תעתועי האקראיות המושלת בחיינו. 
• ניקולו מקיאבלי ו"המדריך לרודן המתחיל": הכצעקתה? המאות חולפות, אך טבעו של האדם עומד בעינו. מקיאבלי מיזג את ניסיונו העשיר בתחום הפוליטיקה ותככיה עם מחקר היסטורי מדוקדק, כדי לגלות בין דפי ספרו החידתי, "הנסיך", את התשובה לשאלה המרתקת: האם ניתן לרתום לשירותנו את אופייה האפל של האנושות?
• הנרי דיויד ת'ורו: אי-ציות האזרחי כחובה מוסרית. מדוע טען הפילוסוף המתבודד שעלינו להיות תמיד אנשים טובים, גם אם משמעות הדבר היא להיות אזרחים רעים? האם יש חוקים שחובה עלינו להפר אותם בכל מחיר או שמדובר ב"מדרון חלקלק" בדרך לאובדן שליטה כללי?
• ג'ון סטיוארט מיל: ההתנגדות הרהוטה ביותר ל"אפקט העדר". הרבה לפני עידן הרשתות החברתיות, היה מי שהצביע על אובדן הזהות העצמית והיטמעות-מרצון בהמון. האם נגזר על בני האדם לחקות האחד את השני עד לאובדן הייחודיות? כיצד נשמור על זהותנו העצמית, למרות הלחצים מצד סביבתנו?
• וולטר: סובלנות בעולם של קיצוניות. אנחנו מוקפים מכל עבר בדעות ואמונות הסותרות את השקפותינו האישיות ולעתים אף את עצם קיומנו. הפילוסוף הצבעוני ישכנע אותנו שתמיד ישנה דרך אחרת, למי שמעוניינים באמת לחיות לצד הזולת. 
• קרל מרקס: החיים ב"מטריקס" הקפיטליסטי. הכסף סובב ועודנו מסובב את העולם. אך כיצד יראה עולמם של בני האדם אם יום אחד יוותרו לגמרי על הונם? והאם באמת רדיפת הבצע היא ההסבר היחיד לתהפוכותיה של ההיסטוריה האנושית?
• פטר קרופוטקין: מנסיך רוסי מנצל למהפכן אנרכיסט שוחר מהפכות. אנחנו מקבלים את המדינה כדבר מובן מאליו, שאין להטיל בו ספק. האמנם? אולי המדינה היא בעצם שורש כל רע, מעין גולם שקם על יוצרו, המין האנושי? האם לאחר שנחריב עד היסוד את כלל המוסדות המדכאים והמנצלים, נגלה שבני האדם הם במיטבם רק כשמניחים להם לנפשם? 
• ארתור שופנהאואר: נחת-רוח בעולם של קדרות? אנחנו נאלצים לחיות את חיינו בין בני־אדם שונים ומשונים, שלא תמיד הם לטעמנו, לשון המעטה. הפילוסוף שרבים סוברים אותו להוגה הפסימי ביותר בעידן המודרני, יחלוק עמנו מספר עצות שיסייעו לנו ללכוד קורטוב שברירי אך משכר של אושר עלי-אדמות.
• חוסה אורטגה אי-גאסט: ייחודיות בעולם של המוניות. אנחנו חיים בעידן שבו ההמונים הם מי שעל פיהם יישק דבר. הם שמכתיבים את צביון עולמנו. הפילוסוף הספרדי חד-האבחנה יסייע לנו לשמור על אישיותנו המקורית במציאות מטרידה של חקיינות ורצון תמוה "להיות כמו כולם".
• אלברט איינשטיין ויחסו למפעל הציוני. עובדה ידועה היא שנשיאות מדינת ישראל הוצעה לאלברט איינשטיין לאחר מות חיים וייצמן. האם היה בכלל סיכוי שהמדען המבריק יתרצה לקבלה? מה חשב איינשטיין על הציונות? מדוע השתתף במסע תרומות למען האוניברסיטה העברית? כיצד התרשם מביקורו היחיד בפלשתינה? האם היה איינשטיין ציוני או לא? 
• פיטר סינגר: זה שלי מהבית? משחר ההיסטוריה מספרים לנו שהעולם נברא למען "נזר הבריאה", האדם. האמנם? כיצד גרם שיגעון הגדלות של המין האנושי להחרבת כוכבו הקטן, ביתנו היחיד? מה מותר ומה אסור לעולל לחי, לצומח ולדומם, למען טובתם של בני-האדם?
• סנקה: הדרך לשלוות הנפש הסטואית בעולם סוער. הפילוסוף הרומי המבריק חי בידיעה שבכל רגע הוא עלול לאבד את אהוביו, את הונו ומעמדו ואת עצם חייו. למרות זאת, דברי החוכמה המרהיבים ביופיים שהותיר לנו, ילמדנו אותנו כיצד לאלף את הטבע האנושי להשלמה עם תנודותיו הסוערות של של הגורל ולקבלה מרצון של האקראיות המושלת בחיינו. 

הקורס מתקיים במפגשים פרונטלים בקמפוס אוניברסיטת בר-אילן בימי ג' בשעות 13:30-12:00.

תאריכי המפגשים בסמסטר א': 13.10.26, 20.10.26, 3.11.26, 10.11.26, 17.11.26, 24.11.26, 1.12.26, 8.12.26, 15.12.26, 22.12.26, 29.12.26, 5.1.27

תאריכי המפגשים בסמסטר ב': 2.3.27, 9.3.27, 16.3.27, 30.3.27, 6.4.27, 13.4.27, 4.5.27, 18.5.27, 25.5.27, 1.6.27, 8.6.27, 15.6.27

ללוח זמנים אקדמי לחצו כאן>>

סמסטר א' - 750 ש"ח

סמסטר ב' - 750 ש"ח

ניתן להירשם מראש לכל השנה או לכל סמסטר בנפרד. לנרשמים מראש לשני הסמסטרים הנחה של 100 ₪ על סמסטר ב'. ההנחה תקפה עד ל-11.10.26.