למה כדאי להשתמש בשאלות שאינן ״למה״?

יש משהו ב״למה״ שטומן בחובו לא רק רצון להבין ולתמוך, אלא גם שיפוטיות. אם אנחנו רוצים לתמוך ולהקשיב באמת, קיימות תגובות שישרתו את המטרה שלנו טוב יותר.

״אני במצוקה, לא טוב לי בעבודה, אני חושב לעזוב״.

״למה אתה רוצה לעזוב?״

זה סוג דיאלוג שכולנו מכירים. מישהו מביע מצוקה, או משתף אותנו, והתגובה המיידית היא השאלה ״למה?״ - "למה עשית.....?" או "אז למה שלא......?"

אבל האם זו התגובה הטובה ביותר? בדרך כלל לא.

למה לי להצדיק את עצמי?

יש משהו ב״למה״ שטומן בחובו לא רק רצון להבין ולתמוך, אלא גם שיפוטיות. אם אנחנו רוצים לתמוך ולהקשיב באמת, ישנן תגובות שישרתו את המטרה שלנו טוב יותר.

שאלות ״למה״ מוכרות לרבים מאיתנו עוד מהילדות. ״למה לא הכנת שיעורים?״ ״למה לא סידרת את החדר?״ ״למה אתה מתחצף?״. שאלות כאלה מיד יוצרות אצלנו את הצורך להצדיק את עצמנו, גורמות לנו להרגיש שהמעשה שעשינו הוא שלילי.

בילדות אנחנו בונים הרגלים, ושאלות ה״למה״ הופכות לתגובה טבעית. 

אבל כשאנחנו שומעים ״למה״, בתת מודע אנחנו רוצים להתמרד, או מרגישים צורך להצטדק.

המצב הזה הוא מלכודת. אף אחד משני הצדדים בדיאלוג לא מודע לכך שהתגובה הזאת יוצרת שיפוט ולא תמיכה או הקשבה אמיתית.

אפשר פשוט להקשיב

באימון אנחנו לומדים איך להקשיב לעומק, ואילו שאלות לשאול. 

אם חבר מספר לך: ״לא טוב לי בעבודה, אני חושב לעזוב״. מה יכולה להיות התגובה שלך, שאין בה ״למה?״ אציע כמה כאלה. 

ראשית, אפשר פשוט להקשיב. לא פעם מי שמגיע אלינו במצוקה, לא זקוק לעצה אלא להקשבה. לכך שנהיה שם בשבילו. 

אפשר גם לשאול שאלות שבאות ללמוד עוד בלי לשפוט. שאלות כמו ״איך אתה מרגיש?״ ״אלה חדשות טובות או רעות עבורך?״ ״מה הסיבות שגורמות לך לרצות לעזוב?״

בשאלות כמו ״מה הסיבות״ ״האם קרה משהו?״ ״יש דרך בה אוכל לעזור?״ יש הקשבה ולפעמים גם בירור, אבל אין שיפוט. אין הנחות יסוד, אנו לא גורמים לאדם מולנו לחפש צידוקים או להרגיש ששופטים אותו.

כן תנסו את זה בבית

אתם יכולים לנסות בעצמכם. בפעם הבאה שאתם מרגישים רצון לענות ב״למה״, עצרו לרגע. חישבו מה אתם יכולים לומר ולשאול שאינו שאלת ״למה״ וראו מה קורה. 

מי יודע, אולי תגלו עומקים חדשים בשיחה ויכולת לבנות שיח מקדם.

התוכנית ללימודי הכשרת מאמנים (Coaching) תספק לכם כלים אימוניים נוספים לשדרוג יכולות התקשורת הבינאישית שלכם >>