הסכם הסחר בין ישראל לארה"ב

כמו בכל שאר ההסכמים כך גם בהסכם הסחר שבין ישראל לארה"ב יש לעמוד ב - 3 תנאים מצטברים, על מנת ליהנות מההקלות המוענקות בו:

1. על הטובין להיות מקוריים או עומדים בכללי המקור.

מקורי בהסכם זה משמעותו שהטובין הינם 100% תוצרת מקומית. במידה והטובין לא יוגדרו כמקוריים, דהיינו הם לא 100% תוצרת מקומית, עדיין אפשר יהיה ליהנות מההקלות המוענקות במסגרת ההסכם, זאת במידה וניתן יהיה להגדיר טובין אלה כעומדים בכללי המקור.
מה התנאים הצריכים להתקיים על מנת שהטובין יוגדרו כעומדים בכללי המקור?
לשם עמידה בכללי המקור בהסכם הסחר שבין ישראל לארה"ב יש לעמוד ב 2 תנאים ובמצטבר:

• שינוי מהותי באופי המוצר.
• ערך מוסף מקומי של 35% לפחות ממחיר המוצר CIF (מחיר הכניסה למדינת היעד).

שינוי מהותי, משמעותו ייצור מוצר חדש שונה במהותו, בשמו ובאופי השימוש בו מחומרי הגלם ששימשו בייצורו. 35% ערך מוסף מקומי, משמעותם שסך חומרי הגלם המקומיים בתוספת עלויות ישירות בתהליך הייצור (תכנון, פיתוח, עלויות עבודת הייצור, עלות הפעלת מכונות), יהוו לפחות 35% מהמחיר CIF של המוצר. עד 15% מתוך ה 35% יכול שיהיו חומר גלם של המדינה השותפה להסכם. חומר גלם ישראלי במוצר אמריקאי או חומר גלם אמריקאי במוצר ישראלי בהתאמה. אותם חומרי גלם יחשבו כחלק מה 35% המהווים את הערך המוסף המקומי.
יצואנים, חשוב שיהיו ערים לכך שבחישוב הערך המוסף המקומי הרווח בעסקה הינו חלק ממחיר המכירה והינו חלק ממרכיבי ה"מכנה" שבנוסחת החישוב. יחד עם זאת הרווח לא מהווה מרכיב בערך המוסף המקומי. הוא איננו חלק "מהמונה" שבנוסחת החישוב.
המשמעות היא כי היצואן ככל שיגדיל את שולי הרווח שלו כך ידלל את שיעור הערך המוסף המקומי.

2. הובלה במישרין.

שטר המטען חייב להתחיל במדינת המקור.
טובין תוצרת ארה"ב המיובאים לישראל חייבים לצאת לדרכם מנמל אמריקאי. שטר המטען יתחיל במדינת המקור. במידה והמטען ייצא לדרכו ממדינת ביניים כלשהי ושטר המטען מתחיל באותה המדינה, הרי שיש לצרף לטובין מסמך החתום ע"י רשויות המכס במדינת הביניים.
ע"ג מסמך זה מצהירה למעשה רשות המכס של מדינת הביניים, כי הטובין בכל עת שהותם באותה המדינה, לא עברו התרת מכס, לא נכנסו לשום מניפולציה מסחרית על אדמת מדינת הביניים והיו בכל עת שהותם במדינה תחת פיקוח רשויות המכס המקומי.
המסמך עליו יחתום המכס של מדינת הביניים נקרא NON MANIPULATION CERTIFICATE.
במידה והטובין עברו התרת מכס במדינת הביניים ויצאו מפיקוח המכס המקומי, הרי שבמקרה זה אין מנוס אלא לשלם את מלא המכס שחל על המוצר.

3. הצהרת מקור.

תנאי זה נכנס לתוקף בשנת 2018 ועל פי תנאי זה, לא יכירו עוד בתעודת המקור אשר הייתה נהוגה כל השנים בהסכם הסחר עם ארה"ב. את התעודה תחליף הצהרה, אשר תופיע ע"ג אחד המסמכים המסחריים שבעסקה (חשבון ספק פירוט אריזה וכדומה). על ההצהרה יחתום היצואן או היצרן במידה ואינו היצרן על פי העניין.

יש לשים לב לכך כי המכס של המדינה המייצאת אינו בודק את ההצהרה ולמעשה אינו מהווה צד להסכם. הגורם האחראי על בדיקת ההצהרה ואימות הנתונים הינן רשויות המכס במדינת הייבוא אשר רשאיות לפנות ליצואן בדרישה לספק נתונים לצורך בדיקה ואימות נתוני ההצהרה. להלן נוסח ההצהרה: