הקורונה כהזדמנות לשינוי בשוק העבודה

שוק העבודה במשבר. היצע מחפשי העבודה גדול מהביקוש לעובדים. העובדים שמהלכים בשוק כשתווית של חל"תניק טבועה על מצחם, יודעים כמעט בוודאות שלחלקם לפחות, לא יהיה להם לאן לחזור.

באווירת אי הוודאות, מנסים כולנו להחזיק את ראשנו מעל ים האבטלה. קברניטי המשק, אלו המצווים מכוח מעמדם הרם ומכוח האחריות הכלכלית המוטלת עליהם, לא מוסיפים לאקלים האי וודאות ומכך, גם המעסיקים שלנו אינם יודעים מה צופן היום שאחרי. שוק העבודה במשבר.

שוק העבודה מורכב לרוב מעובדים וממעסיקים. העובדים מתחרים ביניהם על המשרות שיאתגרו אותם מבחינה מקצועית ויינתנו להם במעטפת תנאים חלומית, מתוך ההיצע המוצע ע"י המעסיקים. המעסיקים מתחרים ביניהם על היצע העובדים בעלי הכישורים המתאימים, שיעמדו בצרכים ובדרישות, להם מציעים מנהלי משאבי האנוש שכר ותנאים ההולכים ומשתבחים עם השנים. "רק תבואו". מכך, בשוק זה מתקיימת תחרות המפעילה עקרונות כלכליים של היצע וביקוש.

ופתאום, שוד ושבר, צנחה הקורונה על העולם, זרעה בו תוהו ובוהו וצימחה פיטורי עובדים, יציאה לחל"ת, סדקה את יציבותם של ארגונים רבים ויצרה למעלה ממיליון מובטלים בישראל. כמות כמוה לא ידענו בעבר והלוואי שלא נדע בעתיד. והעתיד כיום, בלתי נודע. 

שוק התעסוקה הפך להיות שוק שופע של עובדים, ומעסיקים, כמעט ואין.

הקורונה תפסה את שוק העבודה כשהוא בתהליך של שינויים מתוכננים בעקבות כניסת טכנולוגיות חדשות. המגייסים מציעים בו משרות חדשות לצד ביטול משרות שאבד עליהן הכלח. המהלכים בשוק העבודה היו בשליטה, מבוקרים, רציונליים. ואז נוצר משבר הקורונה. משבר עמוק, בלתי צפוי ומבלי שנראה את קצה קצהו של השינוי. 

היום שאחרי

שוק העבודה של המחר משנה פניו. משוק של עובדים שלא אחת הם שקבעו את תנאי העסקתם, לשוק של מעסיקים שהם אלו שיקבעו את תנאי העסקה. 

משתרר מצב שבו היצע גדול של עובדים יודע שלא יקלט חזרה במקומות עבודתו ומסיבה זו יחל לחפש מקום עבודה חלופי. במקרים מסוימים מעסיקים ייאותו לקלוט עובדים חזרה למעגל העבודה בשכר/תנאים פחותים יותר מאלו שהיו בעת יציאתם לחל"ת. במקרה כזה יתכן ומו"מ והתניות כאלו ואחרות יביאו לידי הסכם העסקה חדש שיכלול קרוב לוודאי שמירה על זכויות . אך מה קורה במקומות מאורגנים שבהם כל שינוי חייב להיעשות על דעת ובהסכמת וועדי העבדים? יווצר אז תהליך ממושך ויקר שיחייב החלטות אסטרטגיות של בעלי/מנהלי הארגון באשר להמשך דרכו.

אם נחזור לשוק התעסוקה, אזי ידוע הוא, שבשוק שבו שולטים העובדים קרי במצב של ביקוש עובדים השכר נמצא בעלייה. בשוק שבו שולטים המעסיקים, קרי במצב של היצע עובדים. השכר נמצא בירידה וארגונים מנצלים את המצב להורדת שכר ומבצעים צמצומי/פיטורי ייעול .

עובדים הנמצאים בחל"ת. הסכם העבודה שלהם מושהה. מעסיקים יכולים להתנות את חזרתם לעבודה בהסכמי עבודה חדשים שתנאיהם פחותים מהתנאים שהיו ערב יציאתם לחל"ת והעובדים מחשש לאובדן מקום עבודתם יכול ויסכימו להורדות שכר ושינוי תנאים ולשמור על זכויות שנאגרו במהלך תקופת עבודתם אצל אותו מעסיק. והעיקר לא להיות מובטל.

עובדים ששקלו לשנות מסלולי קריירה או לשפר תנאי עבודה ימתינו או ידחו את תכניותיהם. הארגון ישנה את מבנהו. תפקידים יבוטלו, תפקידים חדשים ייוצרו, דרך הניהול תשתנה רמת התפוקה שתידרש מהעובדים תהיה גבוהה יותר. ומאידך תפתח בפני העובדים שיישארו בארגון אפשרויות להעצים תפקידים או להעשיר אותם או להתנייד לתפקידים אחרים בארגון וכל זה מצורך הארגון להשתנות ולהתייעל לעת הזו. 

ביקוש גדול והיצע קטן

כשהקורונה תעלם ממקומותינו והמשק יחזור לפעילות, שיעור האבטלה עדיין יישאר גבוה לעומת שעור האבטלה שהיה ערב ביקור הקורונה. יווצר אז מצב שהתייעלות ארגונים ותכנון אסטרטגי להורדת עלויות תפעול, יקטינו את מספר המשרות המוצעות ומנגד יווצר מצב של  היצע גדול של מועמדים בשוק התעסוקה לעומת היצע נמוך של משרות. ברור הוא שהמעסיקים ברצונם לטייב את איכות כ"א בארגונם ינצלו את ההזדמנות ולא יחזירו למעגל העבודה עובדים בעשירונים נמוכים ובשלב מסוים לאחר עיצוב האסטרטגיה הארגונית/העסקית שלהם יגייסו עובדים חזקים ואיכותיים יותר, בשכר נמוך יותר ואולי סביר יותר. 

בשוק תעסוקה של ביקוש, מעבר לשכר גבוה, המעסיקים "מרפדים" את העובדים בתנאים מפליגים החל מהכשרות מקצועיות, עבור דרך תנאי עבודה כמו רכב, גילומי שכר, הסעות, הסעדה משופרת, חופשות ממושכות ועוד. לעומת זאת בתנאים של היצע, יוכלו המעסיקים לחסוך את כל ההוצאות הללו שלרוב בינן לבין התפוקות בארגון אין כל יחס של תלות. 

רוב המעסיקים ינצלו את המצב. אין ספק. כבר היום יש חברות שהצהירו כי אין בכוונתם להחזיר לעבודה את כל העובדים שהוצאו לחל"ת. מצב האי וודאות שישרור במשק לאחר ש"הקורונה תוצא לחל"ת", יחייב צמצומי ייעול וזה יגרוף את רוב ענפי המשק ייצור ושרותים כאחד. 

אז מה צפוי לנו?

הפעילות הכלכלית במשק תחזור לאיטה והיא תחזור. אבל בשלב הביניים, גם בהיי טק המצב ישתנה. המשקיעים יצמצמו השקעותיהם, שוק ההון ייתמתן לאחר הירידות המטורפות בתקופת הקורונה. חברות יפחיתו שכר ויצמצמו תנאים, חלקן יגייסו, חלקן יפטרו, חלקן יסגרו. וגם העובדים ילמדו לשנות את דפוסי הצריכה שלהם. לחסוך לעת צרה ולהימנע מהתחייבויות ארוכות טווח. 

האקלים התעסוקתי ישתנה  לאחר המשבר. עובדי ההייטק, או כאלו שתפקידם בחברות השונות מאפשר זאת, ימשיכו לעבוד מהבית. שיטת העסקה זו לטעמי תלך ותסחוף ארגונים רבים. אחרים שמצבם הכלכלי יאפשר זאת ימשיכו לשהות בעמדת המתנה לצפות למה ילד יום. דרישות השכר יתמתנו ושוק התעסוקה יחזור לעצמו באופן מבוקר יותר ושפוי יותר. הפררוגטיבה הניהולית תחזור למנהלי הארגון, היצע העובדים בשוק התעסוקה יגדל, אפשרויות הבחירה מקרב מועמדים מתאימים למשרות תהיינה גדולות יותר והגיוס יהיה ללא פשרות ובלא לחץ של זמן .

מה שברור עכשיו, שימים טובים יותר יזרחו באופק והם יגיעו אלינו. ואני מניח שאם נתארגן כראוי לקראתם נוכל לקבלם הדדית, בזרועות פתוחות.

ביראד לימודי תעודה מתקדמים, מבית בר אילן, חייגו 3620* או קראו עוד על תוכניות הלימוד שלנו>>

על כותב המאמר:

אביתר עמיר מנהל ביחידה ללימודי תעודה באוניברסיטת בר-אילן, מספר תוכניות לימוד: התוכנית ללימודי ניהול משאבי אנוש, התוכנית ללימודי גישור, קורס ללימודי עולם משפט העבודה וקורס ללימודי איתור, גיוס ומיון כוח אדם.

מר עמיר בוגר קרימינולוגיה, משפט פלילי ומנהל עסקים ובוגר קורסים להשתלמויות שופטים, ניהול משאבי אנוש בכיר, ניהול ועוד. 
מכהן כמנכ"ל חברה העוסקת בתחום יחסי עבודה וניהול משברים, במשך 20 שנה כיהן כנציג ציבור בבית-הדין לעבודה ומזה שנים משמש כמגשר מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום).