החלטת מעסיק על פיטורין - שלילת פיצויי פיטורין
בבואם לקבל החלטה קריטית על פיטורין תוך שלילת הזכאות לפיצויי פיטורין, לעיתים חושבים אנשי משאבי אנוש שעשו די על מנת להמציא את מידת ההוכחה הרלוונטית הנדרשת לביצוע ההחלטה.
בית הדין לעבודה פסק כי הנטל להוכיח קיומן של נסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים, מוטל על המעסיק.
לעניין מידת ההוכחה, עולה השאלה האם יש להסתפק במידת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי - מאזן ההסתברויות, או שמא, מאחר ונטען לביצוע עבירה פלילית, יש צורך במידת ההוכחה הנדרשת בדין הפלילי, קרי – הוכחה מעבר לספק סביר.
בית הדין הארצי בחר בדרך הביניים, וקבע כי מידת ההוכחה הדרושה להוכחת מעשה פלילי במסגרת הליך אזרחי, היא מוגברת וכבדה ממידת ההוכחה הרגילה, הנדרשת בהליך אזרחי רגיל של הטיית מאזן ההסתברויות, אך אינה כזו שמגיעה לכדי זו הנדרשת בהליך פלילי רגיל של "מעל לכל ספק סביר".
פסק הדין שלפנינו דן בצורך הייחודי הזה, כשמדובר בשלילה מוחלטת של פיצויי הפיטורין:
עובד הועסק במשך כשנתיים בארגון מסוים. במהלך העבודה עלו אצל המעסיק חשדות
מבוססים למעשי גניבה שביצע העובד והוא החליט על פיטוריו לאלתר. 
המעסיק החליט לפטר את העובד תוך שלילה מוחלטת של פיצויי הפיטורין ותמורת הודעה מוקדמת.
לאחר שפיטורי העובד יצאו לפועל, העובד תבע את המעסיק לתשלום פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.
בפסק דינו קבע בית הדין כי טענת גניבה מהווה פגיעה קשה בשמו הטוב של אדם. משכך, קיים צורך בראיות חזקות ואין די בנסיבות מחשידות.
לאור האמור, לא עלה בידי המעביד לבסס ברמת הראייה הנדרשת את טענתו בדבר גניבה' כי כאמור במקרה זה הנטל להוכיח קיומן של נסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים כבד יותר. גם התלונה שהגיש המעסיק במשטרה לא נתגבשה לכדי הגשת כתב אישום נגד העובד.
משכך נקבע, כי העובד כן זכאי לפיצויי פיטורים.
אך בית הדין לא פסק לזכות העובד פיצויי הלנה בשל המחלוקת הכנה בדבר עצם הזכאות לפיצויי פיטורים.
לגבי התביעה בגין ההודעה המוקדמת, בית הדין סבר, כי בשעה שלמעסיק היו חשדות כבדים וראייתיים כנגד העובד ובסביבת עבודה של משבר אמון בינו לבין העובד, לא ניתן היה לדרוש מהמעסיק להמשיך ולהעסיק את העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, ודחה את התביעה לתשלום "תמורת הודעה מוקדמת".
שתפו בווטסאפ
