על חופשה ללא תשלום-חל"ת
בזמן של מלחמה המייצרת חוסר וודאות עסקית, נשקלת בקרב ארגונים רבים מגמת הוצאת עובדים לחל"ת-חופשה ללא תשלום.
למשמעות התהליך שתי פנים:
יציאה/הוצאה לחל"ת מרצונו החופשי של העובד. תהליך הנעשה בתאום
עם המעסיק, כאשר משך החל"ת יהיה בהסכמה הדדית ובסופה העובד ישוב לעבודתו לתפקידו ולתנאי העסקתו שהיו טרם יציאתו לחל"ת.
חל"ת אינה זכות מזכויות העובד, להוציא מקרים בחוק עבודת נשים המאפשרים יציאה לחל"ת לאחר חופשת לידה.
יציאה/הוצאה לחל"ת כפוי. קרי, חל"ת ביוזמת המעסיק. תהליך שבעת מימושו העובד אינו זכאי לשכר עבודה, וחלה השהייה (וותק לא מחושב) של יחסי עובד מעסיק. חל"ת לזמן ארוך ובלתי מוגבל כמוהו כפיטורים ומחייב עריכת שימוע לעובד (תקופת החל"ת אינה נימנת כאמור בחישוב וותק העובד לצורך הפרשות סוציאליות למעט תשלום המעסיק לביטוח לאומי בחודשיים הראשונים).
חשוב! החל"ת יכולה להיות ביוזמת העובד או ביוזמת המעסיק, אבל תמיד בהסכמה הדדית בכתב של העובד והמעסיק.
בכל מקרה, חל"ת ביוזמת המעסיק (חל"ת כפוי) משמעותה הרעה מוחשית בתנאי העבודה, מצב בו נוצרת לעובד הרעת תנאים, דהיינו, עומדת לו הזכאות להתפטרות בדין מפוטר. במקרה זה העובד יודיע בכתב למעסיקו על רצונו להתפטר בגין ההרעה המוחשית בתנאי עבודתו. הודעה זו מחוייבת, כיוון שמטרתה ליתן למעסיק הזדמנות/אפשרות לשקול שנית את המצב ולאפשר לו לחזור מהחלטתו להוצאת העובד לחל"ת.
בעיתות משבר (קורונה, מלחמה ועוד), מתווה הממשלה (בתקנות שעת חרום) תנאי חל"ת ייחודים. כמו:
הסרת תנאי קיזוז ימי חופשה צבורים מדמי האבטלה.
קיצור/ביטול ימי המתנה לזכאות דמי אבטלה בגין ההוצאה הכפויה לחל"ת.
קביעת מינימום ימי חל"ת (היום במלחמה מ-30 יום ל-14 יום).
קיצור תקופת אכשרה (עבודה בשכר) ל-6 חודשים מתוך 18 חודשים.
אסור להוציא לחל"ת, גם לא בהסכמה: נשים בהיריון, נשים בחופשת לידה ושישים ימים לאחריה;(התקופה המוגנת) עובדות ועובדים בטיפולי פוריות ופריון/בהליכי פונדקאות/אימוץ ואומנה, עובדות ועובדים בשירות מילואים פעיל או 30 ימים לאחריו. עובדים שלא מגיעים לעבודה טיפול והשגחה על ילדיהם לאור השבתת מוסדות החינוך בשל לחימה, עובדים בעלי מוגבלויות שלא יכולים להגיע לעבודה בעת הלחימה, נשים השוהות במעון נשים מוכות ועוד.
*האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.



